עשיתי את זה על עצמי, וזה לא היה נעים. תוך שתי דקות קיבלתי רשימה של מקומות ברשת שבהם הפנים שלי מופיעות, ורובם לא היו תמונות שאני העליתי. אלבום של חתונה, סטורי של בית קפה, סרטון של מישהו אחר שאני עובר ברקע שלו.
הכלי שעשה את זה הוא ChatGPT, בשלושה פרומפטים ובלי שום תוכנה מיוחדת. בכתבה הזו אני נותן את שלושתם מילה במילה, מסביר מה חיפוש פנים באינטרנט באמת מוצא, ואיך הופכים את הרשימה לבקשת הסרה שיש לה סיכוי לעבוד.
1. מה זה בעצם חיפוש פנים באינטרנט, ולמה זה עובד כל כך טוב
חיפוש רגיל בגוגל מחפש מילים. חיפוש פנים באינטרנט עובד אחרת: הוא לוקח את הפנים שלכם, מתרגם אותן לסדרה של מדידות, ומחפש את אותה סדרה בתמונות אחרות. בגלל זה הוא מוצא אתכם גם בתמונה שאף אחד לא תייג בה אתכם ושאין בה את השם שלכם בשום מקום.
אותה טכנולוגיה נקראת זיהוי פנים, והיא קיימת כבר שנים בכלים ייעודיים. מה שהשתנה הוא שהיום אפשר להפעיל אותה מתוך שיחה אחת, בלי להירשם לאף שירות ובלי להבין איך זה עובד.
הדבר שמפתיע את רוב האנשים הוא לא הכמות אלא המקור. התמונות שאתם העליתם בעצמכם הן החלק הקטן. החלק הגדול הוא תמונות שאחרים העלו ושאתם נמצאים בהן.
2. שלושת הפרומפטים שמריצים חיפוש פנים באינטרנט מתוך ChatGPT
הסדר חשוב. הפרומפט הראשון מלמד את המודל איך אתם נראים, השני שולח אותו לחפש, השלישי הופך את התוצאה לפעולה. כל השלושה רצים באותה שיחה.
מתחילים בהעלאת סלפי ברור שלכם, מצולם מקדימה ובאור טוב, וכותבים:
תעשה אנליזה מלאה על התמונה הזאת ותבין במדויק את כל הפרטים הספציפיים של הפנים שלי.
התשובה שתקבלו היא פירוק של הפנים שלכם לרכיבים: שיער, עיניים, מבנה פנים, זקן, אף, עור. אצלי הוא גם ציין מה השילוב הכי מזהה, והסביר שעיניים בהירות מול שיער כהה הן מה שחיפוש פנים תופס ראשון. זה לא קישוט, זו ההגדרה שהוא ייקח איתו לשלב הבא.
עכשיו מעבירים את ChatGPT למצב Work, המצב שבו הוא מבצע משימות בדפדפן ובקבצים שלכם ולא רק עונה, וכותבים:
תשתמש בסלפי שלי ובכל מה שאתה יודע עליי, ותחפש את הפנים שלי בכלים המובילים ובפלטפורמות המובילות. תחפש כל מקום שהפנים שלי מופיעות בו, ותיתן לי לינק לכל תמונה.
מכאן הוא פותח דפדפן משלו ומריץ את התמונה בכלים כמו Google Lens, TinEye ו-PimEyes. אצלי זה לקח שתי דקות, הוא עבר ארבעה אתרים ו-31 עמודים, והחזיר רשימה עם לינק לכל מקום.

3. מה באמת מוצא חיפוש פנים באינטרנט, ומה הוא מפספס
הרשימה שחזרה אליי כללה 14 מקומות. ארבעה מהם היו תמונות שלי מהפרופילים שלי, וזה היה צפוי. העשרה האחרים הם הסיפור האמיתי.
היה שם אלבום ציבורי של חתונה שבו אני עובר ברקע, סטורי של מישהי בבית קפה שאני יושב מאחוריה, וסרטון טיקטוק של עסק שצילם את החנות שלו בזמן שעמדתי בתור. אף אחד מהשלושה לא ידע שהוא צילם אותי, ואני לא ידעתי שהם קיימים.
מה שלא נמצא חשוב לא פחות. חיפוש פנים באינטרנט מגיע רק למה שפתוח לציבור. קבוצות סגורות, פרופילים פרטיים, ענני תמונות אישיים ואפליקציות הודעות נשארים מחוץ לטווח. זה אומר שהרשימה שתקבלו היא רצפה ולא תקרה.
עוד מגבלה שכדאי להכיר: חלק מהכלים האלה דורשים חשבון בתשלום כדי להציג את התוצאה המלאה, וחלקם חוסמים גלישה אוטומטית. בפועל זה אומר שהסוכן לפעמים מחזיר תוצאה חלקית, ולפעמים מתאר תוצאה שלא הצליח באמת לפתוח.
כשהרשימה חוזרת, כדאי למיין אותה לשלוש ערימות לפני שעושים משהו. ערימה אחת: תמונות שאתם העליתם בעצמכם, ושם אין מה לעשות חוץ מלהחליט אם אתם עדיין רוצים אותן ציבוריות. ערימה שנייה: תמונות שמישהו שאתם מכירים העלה, ושם פנייה ישירה לאדם עובדת מהר יותר מכל דיווח רשמי. ערימה שלישית: תמונות של גורם שאתם לא מכירים, ורק שם הולכים למסלול הדיווח של הפלטפורמה. המיון הזה חוסך את רוב העבודה, כי בדרך כלל הערימה השלישית קטנה בהרבה ממה שנדמה בהתחלה.
4. שלוש דוגמאות אמיתיות ממה שחיפוש פנים באינטרנט החזיר לי
תמונת רקע באלבום ציבורי. אלבום של אירוע שהועלה לפייסבוק בהגדרה ציבורית. אני בפריים אבל לא מתויג, אז שום חיפוש לפי שם לא היה מגיע לשם לעולם.
סטורי של בית עסק. עסק שצילם את עצמו בשעת עומס והעלה. אני ברקע, מזוהה בבירור. זו הקטגוריה הכי נפוצה, כי עסקים מצלמים את החלל שלהם כל הזמן.
תוצאה מכלי חיפוש פנים ייעודי. כאן הופיעו עוד התאמות, חלקן תמונות שמעולם לא ראיתי. זו גם הקטגוריה שבה צריך להיות הכי זהירים, כי התאמה אינה הוכחה, ולפעמים זה פשוט מישהו שנראה כמוכם.
הכלל שלי אחרי הסבב הזה: לא פונים לאף אחד לפני שפותחים את הלינק ורואים בעיניים שזה באמת אתם. בקשת הסרה על תמונה של מישהו אחר היא מביכה, והיא גם מחלישה את הבקשות האמיתיות שלכם.

5. איך הופכים חיפוש פנים באינטרנט לבקשת הסרה שעובדת
כאן נכנס הפרומפט השלישי, וזה החלק שרוב האנשים מדלגים עליו. רשימה בלי פעולה היא רק מקור ללחץ.
תכין בקשת הסרה מפורטת לאתרים שהפנים שלי מופיעות בהם, ותשים לעצמך תזכורת לבדוק פעם בשבוע אם זה באמת הוסר. במידה ולא, תחריף את הבקשה.
מה שחוזר הוא נוסח נפרד לכל פלטפורמה, כי לכל אחת יש מסלול דיווח אחר. בפייסבוק ובאינסטגרם זה דיווח על פגיעה בפרטיות, בטיקטוק זו בקשת הסרה. הנוסח שחזר אצלי היה קצר ועובדתי: איפה התמונה, שאני מזוהה בה בבירור, שלא נתתי הסכמה, ובקשה להסיר או לטשטש.
החלק השני של הפרומפט חשוב לא פחות. הוא קבע לעצמו תזכורת שבועית לבדוק אילו תמונות ירדו ואילו לא, ולהחריף את הבקשה במקומות שלא הגיבו. זה מה שהופך את זה מניסיון חד פעמי לתהליך.
שלושה דברים שחייבים להופיע בכל בקשה, ושבלעדיהם היא נדחית כמעט תמיד: לינק ישיר לתמונה או לפוסט ולא לפרופיל, משפט שמסביר איפה בדיוק בתמונה אתם נמצאים, ואמירה מפורשת שלא נתתם הסכמה לצילום או לפרסום. בלי שלושת אלה הבודק בצד השני לא יודע על מה אתם מדברים, והבקשה נסגרת. ההבדל בין בקשה שמטופלת לבקשה שנעלמת הוא בדרך כלל ברמת הפירוט הזו, ולכן כדאי לתת לחיפוש פנים באינטרנט לנסח אותה ולא לכתוב אותה בכעס.
אם מה שמצאתם הוא לא תמונה אלא פרטים אישיים שמישהו מוכר, זה כבר עולם אחר. כתבתי עליו בנפרד במדריך על הסרת מידע אישי מהאינטרנט ובכתבה על אתרי סחר במידע.
שלושת הפרומפטים מילה במילה, נוסח בקשת ההסרה לכל פלטפורמה והצ'קליסט לבדיקה השבועית
6. איפה חיפוש פנים באינטרנט נכשל, ומה לא לעשות איתו
הכישלון הנפוץ ביותר הוא תוצאה שנראית מושלמת אבל לא נבדקה. המודל מתאר דף שהוא ביקר בו, ולפעמים הוא מתאר דף שהוא לא הצליח לפתוח. בכל פעם שמגיעה רשימה, פותחים כל לינק. זה לוקח חמש דקות וחוסך טעות מביכה.
כישלון שני הוא ציפייה לכיסוי מלא. חיפוש פנים באינטרנט לא רואה את מה שסגור, ולא רואה תמונות שהועלו אתמול ועוד לא נסרקו. חזרה על החיפוש פעם ברבעון שווה יותר מריצה אחת מושלמת.
ויש גבול אחד שהוא לא טכני אלא אנושי. את הכלי הזה מריצים על עצמכם. חיפוש פנים של אדם אחר, גם אם הוא מוכר לכם, הוא מעקב. במדינות רבות זה גם אסור על פי חוק, ובפלטפורמות עצמן זו הפרה של תנאי השימוש.
ויש מקרה אחד שבו עוצרים את כל התהליך הזה. אם מה שמצאתם הוא תמונה אינטימית, פרופיל שמתחזה אליכם או שימוש בפנים שלכם בפרסומת שלא אישרתם, אל תסתפקו בטופס דיווח רגיל. אלה מסלולים נפרדים בפלטפורמות עצמן, ובמקרים האלה כדאי גם לשמור צילומי מסך עם תאריך ולהתייעץ עם עורך דין. חיפוש פנים באינטרנט טוב כדי לגלות את זה, אבל הוא לא הכלי שמטפל בזה.
וכדאי לדעת מראש: לא כל בקשת הסרה מתקבלת. תמונה שצולמה במקום ציבורי ושאתם רק עוברים בה לא תמיד תוסר, וזו בדיוק הסיבה שהתזכורת השבועית והחרפת הבקשה הן חלק מהתהליך ולא תוספת.

7. שלוש טעויות שחוזרות אצל כל מי שמריץ חיפוש פנים באינטרנט
הטעות הראשונה: להעלות תמונה לא מספיק ברורה. סלפי מזווית, בחושך או עם משקפי שמש מוריד את איכות ההתאמה פלאים. תמונה חזיתית באור יום משנה את כל התוצאה.
הטעות השנייה: לדלג על הפרומפט הראשון. מפתה לגשת ישר לחיפוש, אבל האנליזה היא מה שנותן למודל תיאור מדויק לעבוד איתו. בלעדיה הוא מחפש עם הרבה פחות מידע.
הטעות השלישית: לעצור אחרי הרשימה. לראות 14 מקומות זה מרגש ומלחיץ, ושם רוב האנשים נעצרים. בלי הפרומפט השלישי ובלי המעקב השבועי, התמונות פשוט נשארות שם.
אם אתם עושים את זה היום, תקדישו לזה רבע שעה: סלפי אחד, שלושה פרומפטים, ואז עשר דקות של פתיחת הלינקים לבדיקה. מה שתגלו לא תמיד נעים, אבל עדיף לדעת מה פתוח לציבור מאשר לגלות את זה במקרה.
כולל נוסח בקשת ההסרה לפייסבוק, לאינסטגרם ולטיקטוק והצ'קליסט לבדיקה השבועית
שאלות נפוצות על חיפוש פנים באינטרנט
מעלים סלפי חזיתי ברור, מבקשים אנליזה מלאה של הפנים, ואז עוברים למצב Work ומבקשים ממנו לחפש את הפנים בכלים ובפלטפורמות המובילות ולהחזיר לינק לכל תמונה. שלושת השלבים רצים באותה שיחה.
אצלי זה לקח שתי דקות. הסוכן עבר ארבעה אתרים ו-31 עמודים והחזיר רשימה של 14 מקומות. הזמן האמיתי הוא דווקא אחר כך, בפתיחת הלינקים ובבדיקה שכל אחד מהם באמת אתם.
לא. חיפוש פנים מגיע רק למה שפתוח לציבור. קבוצות סגורות, פרופילים פרטיים, ענני תמונות אישיים ואפליקציות הודעות נשארים מחוץ לטווח, ולכן הרשימה שמתקבלת היא רצפה ולא תקרה.
שלושה דברים חייבים להופיע: לינק ישיר לתמונה או לפוסט ולא לפרופיל, משפט שמסביר איפה בדיוק בתמונה אתם נמצאים, ואמירה מפורשת שלא נתתם הסכמה לצילום או לפרסום. בלעדיהם הבקשה נסגרת.
לא. הכלי הזה מיועד לבדיקה עצמית. חיפוש פנים של אדם אחר הוא מעקב, במדינות רבות הוא אסור על פי חוק, והוא גם מפר את תנאי השימוש של הפלטפורמות עצמן.





